פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן עקב כאבים באיזור רצפת האגן ושפתי הנרתיק ופגיעה

שיקום רצפת האגן על ידי פיזיותרפיה

לרצפת האגן יש מספר תפקידים יום יומיים חיוניים:

  • שליטה רצונית על סוגרים באמצעות כיווץ רצוני של שרירים טבעתיים בכדי לפקח על עשית הצרכים.
  • איזון רפלקטיבי בין הרפלקסים של שלפוחית השתן לבין הרפלקסים של שריר טבעתי שתפקידו לפתוח ולסוגר את פתח השופחה בזמן עשיית שתן, ובין הרפלקסים בכדי ליצור כיווץ, הרפיה בין המעיים הגסים לבין קצה השריר הטבעתי [החלחולת – רקטום] בעת עשיית צרכים ובעת הצורך להתאפק.
  • בתפקוד מיני.
  • תמיכה במהלך מאמצים ומנוחה, בשמירה על מיקום איברים פנימיים [המעי הגס, שלפוחית השתן ומערכת הרבייה].
  • במהלך הלידה המורכבת.
    חיזוק שרירי ריצפת האגן

אילו הם הנזקים שמאיימים על רצפת האגן במהלך חודשי ההריון

בזמן תשעת חודשי הריון קיים סיכון גבוה לנזקים ולליקויים בתפקודי רצפת האגן. שינויים בערכיי הפרשה הורמונאלית שמתבטא בעליה ברמות הורמונים [פרוגסטרון, רלקסין] שתפקידם לשחרר להאריך ולרכך את רקמות רצפת האגן והבטן [שרירים ורצועות], בכדי שתתאפשר תנועה חופשית של העובר ובכדי לאפשר התפתחותו של גוף העובר במהלך שלבי הלידה. הלחץ והעומס שמפעילים מי השפיר ומשקלו הגדל של העובר במהלך ההריון מכבידים ומקשים על דופן רצפת האגן יוצרים מתח בשרירים הטבעתיים. תפקידם החשוב של שרירי רצפת האגן בא לידי ביטוי ביכולתם לשמור את הפתחים התחתונים בשליטה, להשאירם סגורים על פי פקודה ושליטה שלנו, בכך למנוע דליפת שתן, דליפת צואה, דליפת גזים. תוספת לחץ ועומס על רצפת האגן במהלך שיעול עיטוש גם הם מכבידים על רצפת האגן.

חיזוק שרירי רצפת האגן

שיקום רצפת האגן לאחר הלידה

רצפת האגן נפגעת במהלך חודשי ההריון והנזק המירבי מתפתח במהלך הלחצים האדירים המופעלים עליה במהלך הלידה עצמה. כ-60% מהנשים יחוו כאב ולחץ ברצפת האגן במהלך ההריון וכן תופעות של דליפת שתן תוך כדי ההריון. 20% מתוך הנשים הללו ימשיכו להתלונן על דליפת השתן גם לאחר הלידה. כאבי האגן נגרמים עקב הלחץ המתמשך במהלך ההריון ותוך כדי הלידה הכאבים מתמקדים באיזור השרירים הטבעתיים ומתגברים גם עקב החתך [episiotomy] שמבצע המיילד בזמן הלידה עצמה בכדי לאפשר לולד לצאת החוצה מבלי שיגרם לו וליולדת נזק מיותר. כאבי האגן עשויים ללוות את האשה לאחר הלידה ולהתגבר בזמן קיום יחסי מין ו/או תוך כדי הפעלת לחץ בזמן עשיית הצרכים. טיפולי פיזותרפיה לכאבי קרקעית האגן מתבצעים על ידי פיזיותרפיסטית שהתמחתה בשקום רצפת האגן ובדרך כלל היא נעזרת במכשור ביופידבק לשם השגת תוצאות טובות יותר.

בעקבות פניה של מטופלת לאחר לידה שהחלה לסבול מכאבים ברצפת האגן החליטה הפיזיוטרפיסטית שמועסקת במרפאתי להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן כולל הדרכה בשליטה על הסוגרים.
הטיפול כלל גם שימוש במכשיר ביופידבק וכן לימוד תרגילים לשליטה על דליפת השתן ועל כאבי האגן. 

תהליך שיקום רצפת האגן מתחיל מיד לאחר הלידה בתקופה החשובה שנמשכת שישה שבועות, בתקופה זו הגוף מתחיל להתאושש וחוזר למצב שקדם להריון הן מבחינת רמת הפרשת ההורמונים והן מבחינת התכווצות הרקמות שקשורות בתהליך ההריון והלידה והן כאמור שרירי הבטן, שרירי ורקמות החיבור של רצפת האגן, הרחם והנרתיק חוזרים למימדים שקדמו להריון-לידה. בתקופה זו שנקראת "תקופת משכב הלידה" האישה חייבת לאפשר לגוף להתאושש ולכן עליה להמנע ממאמצים פיזיים כגון נשיאת חפצים כבדים, מאמץ מוגזם בחדר כושר בכדי לחזור "במהירות" למימדים שלפני ההריון, עבודות פיזיות בבית ונשיאת משקל כבד [הילדים הגדולים יותר, הקניות ונקיון הבית]. מומלץ שהדרכת היולדת יתחיל מיד לאחר הלידה ויתבצע על ידי גורם מוסמך, לשם כך כדאי להתייעץ בפיזיוטרפיסטית מוסמכת לשקום רצפת האגן, כאלה ניתן למצוא במכוני פיזיותרפיה של קופות חולים ובמגזר הפרטי.

איך תדעי האם את זקוקה לשיקום רצפת האגן ?

לשבועות הראשונים שלאחר הלידה יש חשיבות רבה בשיקום היציבה, המערכות הפנימיות ורצפת האגן, לצד הכוונה לחזור במהירות למראה שקדם ללידה ולכן בנוסף לדיאטה, לתרגול ולדגש על המראה החיצוני עלייך להתייעץ ולקבל הדרכת פיזיותרפיה לשקום רצפת האגן. הפיזיותרפיסטית תבדוק את מצבך הן מבחינת הייציבה שפתחת במהלך ההריון, וכן באמצעות מכשור ביופידבק [משוב] תנתח את יכולתך לשלוט אל שרירי רצפת האגן והשליטה על הסוגרים. על פי תוצאות הבדיקה תתאים הפיזיותרפיסטית תרגילים וטיפול מתאים למצב החדש שלך שלאחר הלידה ואלו הם המצבים הבאים שברור שהנך זקוקה לבדיקה וטיפול לשקום רצפת האגן:

  • אם הבחנת במהלך ההריון בהופעת דליפת שתן והיא נמשכת גם כעת לאחר הלידה.
  • באם דליפת השתן שסבלת ממנה במהלך ההריון פסקה לאחר הלידה.
  • אם את חשה בגוש מוזר בשפת הנרתיק, הגוש נוקשה ומפריע לך.
  • אם עקב מאמץ פיזי כגון נשיאת משקל [הילדים הגדולים יותר] את מזהה דליפת שתן.
  • אם עקב הגברת הלחץ בתוך חלל הבטן, עקב שיעול ועיטוש, מופיע דליפת שתן.
  • אם צחוק בלתי נשלט גורם ללחץ ואינך מסוגלת להתאפק ומופיעה דליפת שתן.
  • אם בפעילות הגופנית שכוללת קפיצה וריצה מופיעה דליפת שתן.
  • אם אינך מסוגלת להתאפק כפי שהצלחת לפני ההריון ואת מחפשת שרותים בכל מקום בכדי להתרוקן.
  • אם את נחשפת לתחושה מביכה של דליפת גזים ללא יכולת לשלוט עליהם.
  • אם לאחר ההתרוקנות את מזהה דליפת צואה ושאריות על תחתונייך.
  • אם את סובלת מאי נוחות, כאב, שריפה ותחושת קרעים פנימיים במהלך קיום יחסי המין.
  • אם את חשה שאינך מסוגלת לשלוט ולכווץ באופן ספונטני את רצפת האגן למרות שאת מרגישה שאת מכווצת "הכל".
  • אם את מרגישה שעקב החתך שבצע המיילד [episiotomy] המקום נוקשה, רגיש ואינך מסוגלת לקיים יחסי מין.